על שפה ומציאות
אזהרה: מאמר זה עלול לשפר את חייך
כבר מזמן אמרו חכמינו: "מוות וחיים ביד הלשון"(משלי יח כא). האומנם? האם באמת לשפה כח רב כל-כך? רובינו למדנו שמילה הנאמרת יכולה לחרוץ גורלות. האם אנו מבינים את משמעות השפה בחיינו מעבר לפשט שבדבר?
והאם המציאות משפיעה על השפה, או שמא השפה היא זו היוצרת מציאות?כאשר אנו אומרים "שפה", מרביתנו מתכוונים ל"שפה המדוברת" כלומר לתוכן ואיכות המילים, כאשר אנחנו בודקים
את המשמעות הרחבה של המונח אנו מגלים שזוהי תקשורת. עכשיו, נשאלת השאלה עם מי אנו מתקשרים ברוב שעות היום, האם עם בן/ת הזוג שלנו? אולי עם הורינו? או שמא עם חברינו? התשובה היא ... עם עצמנו!!!
קרוב ל90% מהתקשורת שלנו היא עם עצמנו. עצרו את הקריאה והקשיבו לכל אותם קולות המופיעים בראשכם.
(מה זה אומר? זה טוב? זה רע? שטויות! איך זה קשור אלי? ובכלל כבר התעייפתי לקרוא.....) שימו לב שמרבית התקשורת מתרחשת בשאלות, למעשה איכות חיינו היא נגזרת של איכות השאלות שאנו שואלים את עצמנו. לדוגמא: קבוצה של אנשים בשדה התעופה ממתינה לטיסתם ולפתע ומבשרת להם הדיילת שהטיסה בוטלה, בשלב זה ניתן להבחין בשני סוגי טיפוסים, האחד ישאל את עצמו שאלות בנוסח- למה זה מגיע לי? מי הם שיבטלו טיסה? למה בחרתי בטיסה הזו? למה לא טסתי אתמול? וכדומה וכיו"ב, לעומתו ישאל הטיפוס השני - איך אני עומד לשנות את מצבי? מה ניתן לעשות עכשיו? איך אני מנצל את המצב הזה כדי לעשות משהו אחר.
בעגה המקצועית ניתן לקרוא לטיפוס הראשון ראקטיבי / קורבן - אדם השואל את עצמו כיצד נסיבות חייו מפעילות אותו. ולטיפוס השני פרואקטיבי / אחראי - אדם השואל את עצמו כיצד הוא פועל למרות וחרף הנסיבות.
לקורבן ולאחראי איכות חיים שונה ולפעמים אפילו הפוכה, הקורבן מוצא את עצמו נעלב, נפגע, מאשים, מתרץ,ממורמר, כועס, מבקר ומדוכא. לעומתו האחראי- מאושר, מקבל, יוזם, מפרגן, פתוח, אמפאתי, רגוע, צומח ומשגשג. מה יוצר את ההבדל? לפני שאנו נגשים לפתור את המשוואה בואו נבין את המשתנים ואת הקבועים. קורבן ואחראי זו תוצאה של המשוואה, הדיבור הוא נתון קבוע, המשתנים הם המחשבות/אמונות ואפשרות הבחירה שקיימת לכל אדם באשר הוא.
הדיבור הפנימי והחיצוני הוא צינור המחשבה. למעשה אם אנו חושבים על כך אזי הדיבור שלנו מבטא את "מפת עולמנו" כלומר את מערכת האמונות שלנו. חכמינו אמרו שהעיניים הן ראי הנפש, בהקבלה ניתן להגיד שהשפה היא ראי למערכת האמונות של האדם. הדרך לשינוי ושיפור איכות החיים מתחילה בהקשבה פעילה לשפה שלי.
השפה של ה"קורבן" שונה ב-180 מעלות משפתו של ה"אחראי". בואו נקשיב לשפתו השגורה בפיו של "הקורבן": עשו לי, כזה אני, אי אפשר, אני לא יכול, אני מוכרח, הם אשמים, הבעיה היא... , אחר כך, אילו היה לי... , כשהילדים יעזבו את הבית..., אין מה לעשות וכ"ו . לעומתו יתנסח ה"אחראי": אפשר, איך כן, אני יכול... , עכשיו, הזדמנויות, פתרונות, חלופות, אני מעדיף/בוחר וכ"ו. כאשר אנחנו בודקים את שפתנו מתבררת תמונה מוזרה, חלק מהזמן אנו קורבן וחלק אחראי, מה עושה את ההבדל? ובכן בחירה, קורבן/אחראי זה עניין של בחירה. הנקודה שחשוב להבין, כי לא מדובר בניואנסים או בסמנטיקה, אלא במהות! אנחנו חושבים בעזרת שפה, חולמים בעזרת שפה, ומתקשרים בעזרת שפה.
לסיכום אתם מוזמנים השבוע להאזין קשב רב לשפה שלכם. מי שבוחר לשפר את איכות חייו מוזמן להתאמן ולתקן בכל פעם שהוא מבחין בשפה של קורבן לשפתו של האחראי. מציאות חיינו מושפעת ישירות מאיכות השפה!
"אם אתה חושב שאתה יכול, או שאתה חושבשאינך יכול - בכל מקרה אתה צודק." הנרי פורד
